אז למה לא בטאבלט? שיפור מערכת פקחים להגנת הסביבה

רצינו לספר לכם קצת על הפרויקט שלנו למערכת פקחים להגנת הסביבה שאומנם נעשה בסטודיו לפני מספר שנים, אך אנו רואים בו כדגל וכמופת למחקר משתמשים פר אקסלנס, שמציג את הכלים השונים שמחקר UX יכול להציע.

רקע על הפרויקט

הפרויקט של מערכת פקחים להגנת הסביבה התרחש בשנת 2017 בעבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה. מטרת הפרויקט הייתה ליעל את הדרך שבה עובדים כיום המפקחים מטעמם במפעלים השונים ולהעביר אותם תהליך של דיגיטיזציה. תפקידם של המפקחים לעבור בין מפעלים שונים בארץ, בין אם זה מפעל שוקולד או מפעל לייצור נשק, ולוודא שאחסון החומרים והטיפול בהם עומדים על פי התקנים המקובלים (מי שופכין, אחסון חומרים מסוכנים וכו'). הפקחים מגיעים לביקורים סדירים ולביקורי פתע, ועורכים במפעל סיורים, בו הם כותבים את מסקנותיהם. נקודת הפתיחה של הפרויקט הייתה עם אפליקציה קיימת לטאבלט, שרק 40% מהפקחים נטו להשתמש בה והיתר נטו לעבודה מסורתית בדף ובעט. למה? נשאלת השאלה, והתשובה ברורה- חוויית משתמש לא טובה.

אפליקציה מול דף ועט- פה כדי לשנות את המצב הקיים
פקחים מתעדים בתמונות ורושמים מסקנות

אנחנו בשטח בשלב ראשון למערכת פקחים להגנת הסביבה

על מנת ללמוד את המשתמשים לעומק ולהתחיל בתהליך בניית מערכת פקחים להגנת הסביבה, הצטרפנו צוות הסטודיו כצופים וליווינו את הפקחים ביום העבודה שלהם מצפון הארץ ועד דרומה, ובחנו את אופן השימוש שלהם באפליקציה. המטרה הייתה לצאת לשטח על מנת לגבש דו"ח ממצאים ראשוני ולצאת עם מסקנות שיובילו לשיפור חוויית המשתמש באפליקציה. על מנת לגבש ממצאים אלו, נפגשנו עם פקחים שעובדים עם האפליקציה ובדקנו מולם מה ישפר את החווייה שלהם ובמקביל פגשנו גם פקחים שעובדים עם דף ועט וביררנו למולם למה הם בחרו בדרך זו על פני האפליקציה.

עבודת הפקח

את הסיור הפקחים מתחילים במשרדים, שם הם עונים על צ'ק ליסט מסודר הקשור באחסון של תיעוד ומסמכים, ובדרך כלל עושים זאת על מחשב, משם הם יוצאים לסיור מלווים באפליקציה בטאבלט ומקנחים בהכנת דו"ח ושליחתו באמצעות המחשב במשרד.

כפי שניתן לראות בגרף, הזמן שלקח לפקחים באפליקציה להתמצא, להבין את המידע ולהזין תכנים היה ארוך ביותר ולקח נתח גדול מזמן העבודה שלהם. מטרתנו הייתה לשפר זאת ולצמצם את שלבי האיתור וההתמצאות וכן את שלב הזנת התכנים.

שואפים לצמצם איתור והתמצאות ל20% והזנת תכנים ל30%

גיבוש מסקנות

מתוך כל אלו, גובשו מסקנות שונות ורבות, אותן חילקנו על פי רמת שיפור חוויית המשתמש (בסולם 1-10) ועל פי משמעות פיתוחית (קל-בינוני-כבד), ושמנו דגש על ההצעות שיעלו פיתוחית הכי מעט, אך ישפרו את חוויית המשתמש ברמה גבוהה.

להלן מספר דוגמאות של ממצאים שהמלצנו עליהם בחלוקה לנושאים השונים- קריאות ובהירות המידע, איתור והתמצאות והזנת תכנים:

התאמת layout שיקל על הקריאה
בעת חיפוש ידני, חשוב לסמן את מילת החיפוש בצורה שתבליט את התוצאה ויש להשתמש בפלטורים לנוחיות המשתמש
שיוך תיעודי תמונות לסעיפים רלוונטיים והתאמת שדות טקסט לכמות טקסט רצויה
חלוקת הטקסט בצורה נוחה לקריאה
שימוש בגופנים קריאים ובהירים
שימוש בחלון הערות נפתח כדי לאפשר אורך טקסט פחות מוגבל
שימוש בתפריט מרווח, גדול ונוח לקריאה ולהתמצאות
חלוקה לתמונות והקלטות ומתן אינדיקציה לסימון תמונה

מעבר לכך, חשוב לזכור שמשתמשים יכולים לנשור בכל אחד מהשלבים, ולכן יש גם חשיבות גדולה לשלב המקדים שנעשה במשרד על גבי מחשב שיכול בפני עצמו לגרום לנשירה בשימוש באפליקציה. על כן, בחנו גם אותו, אך נוותר על הרחבה בנושא שלו בכתבה זו.

תהליכי העבודה

עוד בטרם התחלנו לעבוד על הפרויקט, גיבשנו תוכנית עבודה ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, בו כללנו את כלל השלבים שדרכם נרצה לעבור בתהליך והצבנו יעדים רלוונטיים בדרך. כך למעשה יצרנו סנכרון, הבנה ותיאום ציפיות ממהות המחקר, ואיפשרנו לשני הצדדים למעשה לכוון את המחקר לכיוון הרצוי.

תיאום ציפיות לתהליך אל מול הלקוח זה שלב חשוב וקריטי

ביקור במפעלים בכל רחבי הארץ

רוצים לשמוע על תהליכים דומים שליווינו חברות במחקר UX? קראו את הפוסט שלנו על העבודה עם חברת צים

רוצים לשמוע באופן אישי על איך להתאים את התהליך לצרכים שלכם? פנו אלינו

פוסטים נוספים שאולי יוכלו לענין…