כל סוף הוא גם התחלה – ועדי לוקחת אותנו למסע שלה בסטודיו שלנו. בראיון פרידה מרגש, היא משתפת בחוויות, בתובנות ובמה שלמדה בדרך. הצטרפו לקריאה על הדרך שלה, כפי שהיא חוותה אותה.
עדי, מעצבת UX/UI כמעט ארבע שנים בסטודיו, עוזבת לדרך חדשה. עבדה על פרויקטים מגוונים כמו Zim, Ginzi, Gindi, Psipas ו-Linkcaring, ופיתחה יכולות חשיבה מהירה, גמישות וניהול פרויקטים מול צוותי פיתוח ופרודקט – כלים שימשיכו ללוות אותה בהמשך הדרך.
אז עדי, ספרי לנו קצת על עצמך- בעבודה ומחוצה לה
אני עדי, בת 33 מרמת גן. אני אמא למילי ותום. אוהבת מאוד בעלי חיים, יש לי חתולים וכלבה. נהנית מאפייה ובישול ומנסה להעביר את החוויה גם לילדים שלי.
נהנית ללמוד תמיד דברים חדשים, עכשיו בדיוק לומדת לרקום.
אז את עוזבת אותנו בקרוב, אחרי 4 שנים. ספרי איך הייתה עבורך החוויה בסטודיו
אין בית ספר יותר טוב מסטודיו, אבל אין סטודיו כמו של אודי.
חוץ מליווי והדרכה של מנטור מדהים עם ידע אין סופי עבדתי על מגוון רחב של פרויקטים, נתקלתי בסוגיות רבות ולמדתי לחשוב מהר, להתנהל מול לקוחות, לצבור ביטחון כמעצבת ולצבור כלים וידע מפרויקט לפרויקט.
הקצב מהיר ואינטנסיבי ונהניתי מכל אתגר שנתקלתי בו.
אשמח שספרי על לקוח אחד שמאוד אהבת לעבוד איתו תסבירי למה
אני לא יודעת איך אפשר לבחור לקוח אחד, אני מרגישה שהסטודיו משך אליו באמת את הלקוחות הכי מדהימים שיש. אני חושבת שבעיקר נהניתי לעבוד עם חברות שראו אותי כחלק מהם, ערבו אותי בקבלת ההחלטות, התייעצו איתי ונתנו לי להרגיש שיש לי כוח השפעה ושסומכים עלי ועל הידע שלי.
מאוד נהניתי מפרויקטים שדרשו פיצוח רציני של קונספט, בין אם זה כמו אצל Armory, לייצר מערכת מאפס או כמו Sagramata שעשו שינוי עיצובי ולפיכך ניהלתי את תהליך הוספת הדיזיין סיסטם או הרחיבו את הדשבורדים שלהם ועלו שלב בדרישות שלהם.
בcye לדוגמא כל פרויקט, גם אם נראה כקטן, הכיל בתוכו מורכבויות ודרש חשיבה מעמיקה שרואה את היוזר ואת מורכבות המערכת. התהליכי עבודה מול הפרודקט והפיתוח היו מרתקים.
ועכשיו לצד השני- ספרי על איזה אתגר גדול שהיה לך בעבודה על פרויקט ומה עשית כדי לפתור אותו
הצטרפתי ללינקרינג לאחר שמעצבת אחרת עזבה, המערכת כבר הייתה 80% בנויה והייתי צריכה להתאים את עצמי להחלטות שהתקבלו. במהלך העבודה, על סמך הבנה יותר עמוקה של הצרכים, הפלואו של המערכת והתכנים בכל מסך השתנו מקצה לקצה. הייתי צריכה להבין מה הדרך הנכונה לעשות את ההתאמות מבלי לפגוע יותר מדי בעיצוב, להתאים את המסכים לטאבלט ולמובייל ולעבוד בקצב מהיר.
בהתאם לקצב המהיר עלו סוגיות מהפיתוח שהייתי צריכה לפתור במהירות.
כל פעם שהרגשתי שיש קצת עשיתי עצירה בעיצוב ונפגשתי עם צוות הפיתוח והפרודקט להבין לעומק את הצרכים.
מה הדבר הכי גדול שאת לוקחת מהעבודה בסטודיו הלאה איתך?
הדבר הכי גדול שאני לוקחת מהעבודה בסטודיו זה הביטחון שלי כמעצבת.
אודי עזר לי להרגיש בנוח להוביל פרוייקטים, לקבל החלטות, לגלות גמישות אבל לדעת גם לעמוד על שלי כשצריך, ללמוד תמיד ולהיות בקצב של השינויים המהירים שקורים, לשאול שאלות ולחשוב מחוץ לקופסה.
בנוסף יכולת החשיבה המהירה והיכולת לעבור בין פרויקטים שונים זו יכולת שתשמש אותי רבות ואי אפשר ללמוד אותה בשום סביבה אחרת.
ואיפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים מהיום?
אני אדם שמאוד אוהב ללמוד ולהתפתח, הייתי שמחה לעשות תואר שני, לנהל צוות של עיצוב אולי אפילו ללמד ולהעביר את הידע שלי הלאה. לראות את אלו שיש בהם את הכישרון אבל פחות את היכולת לבלוט ולעזור להם למצוא את הקול שלהם, בדומה למה שאודי עזר לי לעשות.
רוצה לחלוק כמה מילות סיכום?
העבודה בסטודיו בנתה אותי כמעצבת. היא אינטנסיבית, מורכבת, מעייפת לפעמים אבל תמיד מעניינת, בקצב גבוה, מלמדת ומעשירה. אני חושבת שכל אחד שחדש בתחום צריך לעבור את תקופת השפשוף הזו בסטודיו ואם יש את האפשרות אז בסלנט איי די את היכולות והכלים שמקבלים פה לא מקבלים בשום מקום אחר.
היום האחרון של עדי בסטודיו (הביאה תגבור…)
